מחקר שהתפרסם בירחון האמריקאי: Journal of the American College of Cardiology.
מסביר מדוע פעילות אירובית* הנערכת בבית המטופל ובקצב המתאים לו עשויה לשפר את הפרשת הניורוהורמונים ואת איכות החיים של חולי לב.
ידוע שאימון גופני משפר את איכות החיים של חולי לב, מחקר זה מסביר מדוע: הפעילות האירובית גורמת לשינויים בנוירוהורמון המופיע כסימפטום בפעילות בלתי תקינה של הלב. אחרי אירוע לבבי הגוף מגיב על ידי העלאת הורמון הנקרא: B-type natriuretic peptide (BNP). הורמון זה עוזר ללב לשאוב את הדם בטווח הקצר על ידי כיווץ כלי הדם ושמירה על הנתרן בתאי הלב. אולם, פעילותו של הנויורומון גורמת נזק ללב בטווח הארוך, לעייפות ולהרגשה כללית לא טובה. הבעיה היא שהתרופות לבדן אינן מצליחות להחזיר את המצב לקדמותו. מכיוון שהיה ידוע שפעילות גופנית עוזרת במקרים אלו, החליטו החוקרים לבדוק מהי ההשפעה של הפעילות הגופנית אירובית לשווי המשקל הנוירוהורמנלי.
החוקרים חלקו את חולי הלב לשתי קבוצות. בקבוצה הראשונה היו 47 חולים שעסקו בפעילות גופנית אירובית על פי היכולת שלהם במשך תשעה חודשים, ובקבוצה השנייה 48 חולים שקבלו תרופות בלבד. 44 חולים סיימו את התוכנית בקבוצה הראשונה ו 41 בקבוצה השנייה. בקבוצה הראשונה, הפעילה בתוכנית האירובית, שפרו החולים את היכולת הגופנית ואת איכות החיים שלהם יותר מאשר בקבוצה שקבלה תרופות בלבד. בנוסף, נמצא שאצל חולים אלה ירדה הרמה של שלושה הורמונים: , B-type natriuretic peptide (BNP), amino-terminal pro-brain natriuretic peptide (NT-proBNP), and norepinephrine.
ד"ר פאסינו CNR Institute of Clinical Physiology, פיזה איטליה, טוען שממצאים אלו מוכיחים שהפעילות האירובית עשויה לאזן את הפעילות הנוירוהורמונלית ולשפר את רמת החיים של חולי הלב.
ד"ר פלורס מאוניברסיטת טורונטו, קנדה שלא היה קשור למחקר זה מוסיף כי התוצאות נותנות מידע נוסף על חשיבותה של הפעילות הגופנית המתונה לאחר אירוע לבבי, כמו גם לגבי חולי לב כרוניים.
* פעילות אירובית - פעילות אירובית הינה פעילות הכוללת מאמץ גופני תת מרבי המפעיל קבוצות שרירים גדולות לזמן ממושך. לעוסקים בספורט, וגם לחובבנים קיים מגוון רחב של פעילויות אירוביות כגון: הליכה, ריצה, רכיבה על אופנים, שחייה, סקי ועוד. הפעילות האירובית מעלה את צריכת החמצן בגוף ומגבירה את קצב הלב שמספק את החמצן הדרוש לשרירים. בשונה מפעילות אנאירובית, הפעילות האירובית נעשית בנוכחות חמצן בלבד.
