|
יכול אדם להכיר את חברו עשרות שנים, בלי לדעת את רוב כישוריו.
משהריץ דני בארי את בית איל, לפני כמה שנים ועד הקיץ האחרון, הייתי שם "קבוע"
. נהניתי, אבל את המטרה שרציתי להשיג, לא השגתי: להפחית כמה קילוגרמים ממשקלי. יש להזכיר שאחרי גיל ה70
קשה מאד לשנות הרגלי תזונה ופעילות, ובמיוחד להפחית משקל..
בקיץ האחרון פגשתי את בני (כולכם קראתם את סיפורו בעתונות האזור), שנראה "כמו חדש". שמחתי בשמחתו, וחשתי שיש ב"מקרה" שלו בשורה גם בשבילי, והתיצבתי במכון הכושר של דני. זה לא היה דומה לשום מכון כושר שהכרתי – לא הציוד, לא אופן התירגול, לא שעות הפעילות. אבל היו שם דני, שהכרתי, ויאיר קרני, שלא הכרתי עד אז, אך שמו הלך לפניו.
ביולי השנה התחלתי להתאמן ולאכול לפי התכנית שהותוותה לי ואחרי שלושה חודשים התבשרתי שהפחתתי 11 קילוגרמים. למרות בעיות לב שמחייבות אותי להתאמן בדופק נמוך יחסית, לחץ הדם שלי ירד, סיבולת לב – ריאה שלי עלתה, והרגשתי הכללית - כפי שלא היתה מזמן.
אבל יש בעיה: אני חולק את חוויתי על כל צעד ושעל, מרבה תשבחות על התכנית והצוות שסייע בידי , וממש – ממש לא נעים להטות כל נושא שיחה (כמעט)
לדיאטה של יאיר ולמכון הכושר של דני.
אבל זה עוד לא הכל. מאושר מהצלחת תכנית הכושר וההרזיה, אני ממשיך באותה תנופה כדי להפחית עוד משקל, ולשפר עוד כושר (רעיתי העירה שפיתחתי נטיה לאנורקסיה). התחלתי עם שני שעורי כושר שבועיים, במהרה עברתי לשלושה, ואז הוספתי גם שעור פילטיס, שהוא חוויה בפני עצמה, המאלצת אותי להפעיל מפרקים ושרירים ששכחתי את קיומם מאז היתי בן 70.
מסתבר שעם הכושר בא התיאבון: לא לאכילה, אלא לעוד שעורים, כי הוספתי לי גם שני שעורי ספיניג בשבוע.
אבל יש בעיה:
מאחר שאני בשלבי התמכרות לספין-דן, איך אוכל אי- פעם לעבור לאזור מגורים אחר,
בלי ספין-דן,
והספינינג,
והמוזיקה
וצוות ההדרכה הזה
אדי להבי
|
